ישר מן הלב
יוסי גמזו
תפלתו של אדם חלוני
"המרחק בין יהודי חילוני ליהודי דתי הוא מרחק עצום,
אך המרחק בין כל אחד מהם לאבינו שבשמיים הוא בדיוק אותו מרחק..."
(הרב אברהם יצחק הכהן קוק)
* * *
שאלת אותי: "היכן אותו מקדש-מעט של חסד
שבו אתה נוהג להתפלל בחדש זה?"
אמרתי לך: "אני אומר תפלה בבית-הכנסת
הצר והקטן ש ב ש מ א ל ו ש ל ה ח ז ה...
שם אין לי רב ואין גבאי ויתר כלי-הקדש
שבלבי כבודם תמיד מונח לו במקומם,
אבל תפלת-יחיד שלי אינה זקוקה לגדש
עדי-שמיעה למה שהיא לוחשת לי דומם.
אני מתפלל בלי צבור,
בלי צליל, בלי מלה, בלי דבור,
אך זה שלמעלה, בלי קול
מבין ושומע הכל..."
* * *
שאלת אותי: "ושם, בלב שלך זעום-הנפח
לא צ ר לך מול כל בתי-הכנסת הגדולים?"
הראיתי לך תשקיף-חזה וסחתי לך: "להפך,
שם, בחדרי-לבי, כל מרחבי חיי כלולים.
כי שם פועמת משאבת דמי את הסימפוניה
האדמה שבה את כל געגועי אשזר
וכל חדרי הלב הזה, בלי קול אך בהרמוניה
אומרים תפלה א י ש י ת ש ל י ולא של המחזור.
אני מתפלל בלי צבור,
בלי צליל, בלי מלה, בלי דבור,
אך זה שלמעלה, בלי קול
מבין ושומע הכל..."
* * *
שאלת אותי: "אז איך זה כך שתפלתך נשמעת
למרות שהיא א ל מ ת?" – אז אמרתי לך, שלו:
"כי היא יוצאת אצלי בלי פרטיטורה, א ך בלהט,
ישר מתוך תבת-התהודה שלי,
ה ל ב ."
-"ואלהים," שאלת כשהסתבר לך כי המריתי
את כל המסכמות, "מבין אדם גם בלי קולו?"
אמרתי: "לא ברעש אדוני ולא בריטינג
כי אם בקול דממה דקה, שלי וגם ש ל ו...
אני מתפלל בלי צבור,
בלי צליל, בלי מלה, בלי דבור,
אך זה שלמעלה, בלי קול
מבין ושומע הכל..."
